כותבים על כרמלה

כרמלה
כרמלה שימשה כמנהלת בית הספר במשך 11 שנים, נחשבה מנהלת מעולה, מוערכת,פורצת דרך ומובילה והובילה את בית הספר תחת ניהולה להישגים רבים בתחומים שונים.
בית הספר שקד זכה להסמכה כבית ספר ירוק, מקיים קשר הדוק ומתמשך עם בית ספר אלמג'ד מטירה, משלב את ילדי בית הספר אג"ם השכן בכיתות בית הספר, מקיים קשרים הדוקים עם בית הכנסת אחוות רעים בשכונת לב הפארק, הקמת מועצה ירוקה המרוכבת מתלמידי בית הספר, הקמת מערך משכיני שלום ומגשרים מקרב תלמידי בית הספר, לימוד השפה הערבית מכיתה ד', קיום קשרים עם בית הספר הממ"ד ביל"ו ברעננה, קיום קשרים עם בית ספר ירדן בשכונת התקווה, מבצע חבילות קמחא דפסחא לנזקקים בעיר, שיכבת ו' כשיכבה מתנדבת בשנת סיום בית הספר. כל אלה ועוד פעולות רבות ומיוחדות היוו את תרומתה היחודית של כרמלה לבית הספר שקד.  
בכל בורק אפשר היה לפגוש בה מחכה לילדים, מברכת אותם בבוקר טוב ומתעניינת בשלומם. מכירה כל אחד ואחת בשמו, זוכרת מי אחיו ואחיותיו ומכירה את ההורים. התמונה שהכי חקוקה בזכרון הורים רבים היא בסיום ימי הלימודים בשישי כשהיתה עומדת ביציאה מבית הספר במקום קבוע, מסתכלת על הילדים וההורים שיוצאים מבניין בית הספר בסיומו של שבוע לימודים. מברכת בשבת שלום ומתברכת בשבת שלום כשעל פניה נסוך תמיד חיוך של שביעות רצון כשל אמא שכל כך גאה בכל ילדיה. משחררת את כל בית הספר לסוף השבוע ורק אז מתארגנת לנסוע הביתה למשפחתה.
אסנת שניידר מנהלת בית הספר שקד כיום ומי שהיתה סגניתה של כרמלה משך 11 שנים: "כרמלה ניהלה את בית ספר שקד 11 שנה. במשך תקופה זו הייתי סגניתה. לאורך השנים הפכנו לחברות טובות המשתפות זו את זו בכל. היום, כמנהלת בית הספר אני חשה מחויבות ורצון להמשיך בדרכה שהייתה גם דרכנו ומעבר לכך להוביל את בית ספר למקומות חדשים נוספים. כרמלה חסרה לי מאוד כחברה וכאדם ערכי. טוב ליבה, יכולת ההכלה שלה, חוכמתה וחיוכה שנראה תמיד בעיניה הכחולות חסרים לי מאוד. אהבתי אותה אהבה גדולה שלא תסתיים לעולם".
אילנה וגנית מוותיקות המורות בשקד: "כרמלה שלנו, עיניה הכחולות והטובות, הצחוק המתגלגל, החיוך שהאיר לנו את היום, חסרים לכולנו עד מאד. במשך אחת עשרה שנים קיבלה את פני התלמידים והמורים בפתח בית הספר. נתנה לכולנו הרגשה שהגענו הביתה. מדי יום שישי, נפרדה מאיתנו, ליד דלת הכניסה בחיוך ובברכת "שבת שלום". ידענו שאנו נפרדים לסוף שבוע ובתחילת שבוע הבא, שוב נראה אותה מחכה לנו. כבר שנה שלמה שאינה מחכה ואינה מקדמת את פנינו. בכל מקום היא חסרה. במבואות בית הספר, מרימה בדל נייר שנשכח, בחדר המורים עם הצחוקים והסיפורים על הנכדים. בכיתות, שם קיבלו אותה התלמידים בשמחה והערכה. בעיקר היא חסרה לכולנו בלב ובנשמה. לכל אחד בשקד יש את "כרמלה שלו". זו שאוהבת ודואגת, זו שעצה טובה נותנת, זו שמכילה את הכאב והבעיה, זו ששמחה וגאה בכל הצלחה. בלילות היא חלמה ובימים הגשימה את החלומות שלה ושלנו. הפכה את בית ספר שקד לאי ירוק בים, אי של אהבה, שלום ותקווה, מקום שהוא בית לכל הבאים בשעריו. בית יפה, מואר עם ערכים והישגים, עם אמת ועשייה , עם אמונה בטוב ליבו של האדם, כמוה. כרמלה איננה איתנו כבר שנה, אך בליבנו היא חיה מידי יום ביומו. רוחה מרחפת מעלינו, משגיחה ושומרת. ואנחנו שומרים על זכרה ועל מורשתה. גאים ללכת בדרכה".
מאיה תלמידת כיתה ו' בשקד: "לא ייאמן, אבל עברה כבר שנה מאז שכרמלה נפטרה. הרבה זמן לקח לי לעכל את הבשורה. כרמלה, שהייתה דמות אימהית לכל בית הספר והשכונה, איננה. באותו רגע ידעתי, שבית הספר לא יהיה אותו הדבר בלעדיה. ברכות ה"שבת שלום" ו"בוקר טוב" שלה בכל יום כבר לא יהיו, החיוך שלה, שגרם לילדים להכנס לבית הספר בכיף ובאושר, איננו עוד. כרמלה הלכה בדרך שלה ותמיד שאפה לטוב ביותר בשבילנו, ילדי בית הספר. למרות הקשיים והצער על מותה הפתאומי של כרמלה, אסנת, מנהלת בית הספר, ביחד עם כל צוות המורות שמרו על דרכה ושפרו את בית הספר. הן נותנות את כל שביכולתן כדי שיהיה לנו טוב ומצליחות בכך.  תודה לך כרמלה שאת שומרת עלינו מלמעלה, ותודה לכל צוות בית הספר על כל העזרה והנתינה היומיומית".